כמה פעמים עמדתם אתם ו/או חבריכם אובדי עצות מול ילדיכם?  ילדכם חזר מהגן או בית הספר בוכה שאף אחד אינו מוכן לשחק איתו?  ילד אחר אינו רוצה ללכת לבית הספר כי המורה צועקת עליו כל הזמן? מה עושים?  הילד נבון וחכם, אך מעדיף לשחק כדורסל במקום ללמוד?  הבת מעדיפה את חבריה וחברותיה על פני לימודים?  כיצד ניתן למנוע את הויכוחים האינסופיים ולעזור לילדים בנועם ובעדינות? במפגש כל הורה יקבל כלים מעשיים להתמודדות באירועים יומיומיים עם הילדים.

לתיאום והרשמה למפגש הקרוב צרו קשר עוד היום.

תרגילי מוח משפרים את ההורות ומעניקים להורים כלים מעשיים לעזרה לעצמם ולילדיהם בכל תחומי החיים.

יונית שינטל מדריכת תרגילי מוח משתפת מחוויותיה

אני רוצה לספר לכם על שתי חוויות שעברתי עם הבנות שלי בהקשר של תרגילי מוח.  אני עובדת מאד באינטסיביות עם הילדים שלי בתרגילי מוח.  אחת לשבועיים או חודש אני עושה איתם איזון.  בתחילת חודש מאי, בתי הצעירה, טיליה (בת 11 ו-3 חודשים) שברה את ידה השמאלית באופן קל (זאת לאחר ש-6 חודשים קודם לכן שברה קלות לראשונה את יד זו).  בזמן האחרון הרגשתי שטיליה אינה מאוזנת והצעתי לה שנעשה איזון.  ביום שנקבע, התחלנו את האיזון בח.פ.ץ. חיים.  שמתי לב שהיא ביצעה אותו באי-חשק רב ואך אינה מגלה חשק רב לאיזון.  הדילמה שלי כאמא וכמדריכה מה לעשות במצב כזה.  באופן רגיל עם כל ילד אחר שאינו שלי הייתי מראש משחררת אותו ומוותרת על העבודה.  במקרה הזה, כאשר אני יודעת את הרווח והתועלת של העבודה עבור הילדה לא ויתרתי והקשיתי.  הילדה רצתה ללכת לחברים והתניתי את העבודה בתרגילי מוח באפשרות ללכת לחברים.  נתתי לה את האפשרות לבחור בין לעשות איזון או לא כאשר אם היא מוותרת על האיזון היא לא תוכל ללכת לחברים שרצתה.  מהר מאד השתכנעה טיליה לבצע שוב את ח.פ.ץ. חיים והפעם עם שימת לב.

העבודה שנבחרה היתה איזון חושי מודע מסדנת ארגון אופטימלי למוח.  בפעילות המקדימה הסמיילימטר עמד על 2 כאשר מחצית מוח שמאל פעילה, יד, רגל ואוזן ימין פעילים והדבר המדהים בעיני – אף אחת מהעיניים לא היתה פעילה כלל!!  מייד עם סיום תפריט הלמידה שבחרה, הרגישה טיליה את ההבדל (עוד לפני הפעילות המסכמת) וניגשה אלי והעניקה לי חיבוק ונשיקה אוהבים. בפעילות המסכמת גילינו ששתי העיניים פעילות כעת וכן גם רגל ואוזן שמאל וכמובן מחצית מוח ימין.

אני מודה ש"לשכנע ולהכריח" תלמיד לעבור איזון אינה חלק מגישת תרגילי מוח. יחד עם זאת, ואולי בשל העובדה שאני אמה של הילדה-תלמידה יש דברים שאעשה עם ילדיי אך בשום פנים לא עם ילדים אחרים.  אה, כן, והסמיילימטר עלה ל-9.5 ויחד עם זה עלתה גם ההוקרה של בתי לשינוי החיובי שהתחולל בה בעזרתי וזה שווה  ה מ ו ן !!!

עם בתי אלה עברתי תהליך ארוך ומפרך וגם כאן עקשנותי ונחישותי שבעזרת תרגילי מוח ניתן לעזור לה הביאו לתוצאות מדהימות.  אלה התקשתה בלימודים ובזכותה הגעתי לתרגילי מוח.  בתחילה אלה לא היתה מוכנה לשתף פעולה ונקטתי בדרכים יצירתיות על מנת שהילדים יעבדו בתרגילי מוח.  בתחילת הדרך היה על הילדים לבצע ח.פ.ץ. חיים כל יום לפני צאתם לבית הספר.  כאשר שבו מבית הספר, אלה היתה צריכה לבחור 3 תרגילים ולבצע אותם.  התוצאות לא איחרו לבוא.  ראשית, חל שיפור משמעותי בראיה של אלה (היסטוריה של ניתוח בעיניים לתיקון עין עצלה, פזילה וכד').  לאחר זמן קצר יחסית, אלה הסירה את משקפי הראיה שלה וכיום יש לה ראיה תקינה.  (קראו סיפור הצלחה: המשקפיים שוב נשברו).

ולסיום, ברצוני לקנח בעוד חוויה עם אלה.  מזה מספר שבועות, אלה מבקשת ממני שאעשה איתה איזון.  מאחר והייתי עסוקה מאד באותו זמן נאלצתי לדחות אותה מספר פעמים.  אני חייבת לציין שזו היתה משאלת ליבי שהילדים שלי יבואו ויבקשו ממני שאעבוד איתם בתרגילי מוח ואכן משאלת הלב שלי התגשמה.  לצערי איכזבתי שוב את אלה ולא עבדתי איתה.  אלה לא ויתרה (מעניין מאין העקשנות שלה?) ופנתה אלי יום אחד ואמרה לי שלא מעניין אותה אבל היום אני חייבת לעשות איתה איזון ויהי מה.  נרתמתי מייד למשימה.  עשינו איזון משבעת המימדים לעומק, ממלכת האקו, איזון הכובד.  בפעילות המקדימה הסמיילימטר עמד על 1 ובפעילות המסכמת עלה ל-7-8.  אך חשוב לא פחות הם שני דברים מדהימים שהתרחשו.  האחד במהלך האיזון כאשר אלה אמרה לי "כשאהיה גדולה אעשה גם אני איזונים עם ילדיי" והשני הודעה שאלה כתבה לי על הלוח המחיק בסלון (שמשמש לסדנאות וגם להודעות משפחתיות בהעדר סדנא):
אמא,
תודה רבה על האיזון. הוא עזר לי מאד -– ממש כמו קסם.
באהבה,
אלוש