יונית שינטל מדריכת תרגילי מוח מספרת
ילד בכתה ה' נשלח אלי בהמלצת היועצת והמחנכת. כאשר נפגשנו סיפרתי לו בקצרה על שיטת תרגילי מוח ומה ניתן לשפר בעזרתה. הילד ביקש לשפר את יכולתו בכדורגל ומייד נגשנו לעבודה. המטרה שבחר היתה: "אני רוצה לרוץ במהירות כשאני משחק כדורגל, לשלוט בכדור ולבעוט לשער בדיוק בכיף ובהנאה". כחלק מתהליך האיזון, ביצע הילד פעילות מקדימה בה חווה את האתגרים במטרה שהציב לפניו. תפריט הלמידה כלל תרגילי מוח למטרה שנבחרה. בסיום התהליך, ביצע הילד פעילות מסכמת והפעיל את המטרה כפי שעשה קודם לכן בפעילות המקדימה. הילד הבחין מייד בשינויים לטובה.
כשבועיים לאחר מכן, נכנסתי לכתה והזמנתי את הילד לבוא לעבוד איתי. אך הוא סירב. כעבור שבועיים נוספים, שוב קראתי לו ושוב סירב לבוא. כיבדתי את רצונו ויותר לא קראתי לו. כעבור 3 חודשים, ראה אותי הילד בפרוזדור וביקש לעבוד איתי. מייד נעתרתי לבקשתו. הילד פתח את הפגישה ושאל אותי אם גם בשנה הבאה אבוא לעבוד איתם בבית-הספר. עניתי בכנות שאיני יודעת וביקשתי לדעת מדוע הוא שואל. תשובתו היתה שהוא רוצה להראות לי את תעודת סוף שנה שלו. ביקשתי שיסביר לי מדוע. הילד סיפר שמאז שעבדנו ביחד לא רק שהצליח לשפר את יכולותיו בכדורגל, אלא שכל הציונים שלו השתפרו בצורה דרמטית: מ-40 בהנדסה ל-97 ובכל המקצועות הציונים שלו מעל 80 (כאשר בעבר היו בסביבות ה-40-50). בנוסף, חל שיפור משמעותי בהתנהגות שלו: הוא פחות מפטפט בשיעורים, פחות מפריע ואף משתתף בשיעורים יותר מאשר בעבר.
ילד נוסף באותו בית-ספר בכתה ז' נשלח אלי בעקבות תלונות חמורות של המחנכת והיועצת על התנהגות ולימודים. בשיחה עם הילד ביקש שאעזור לו לשפר את יכולותיו בכדורגל. הילד בחר לבצע את האיזון לשיפור תנועתיות הגוף. בפגישתנו הבאה, לאחר שיחה ארוכה, בחר שנעבוד על איך לשלוט ברגשות שלו. הילד סיפר שכאשר מקללים אותו הוא אינו שולט ברגשותיו ומרביץ למקללים אותו. עמדנו להתחיל בעבודה אך אז איבד את סבלנותו וביקש שנמשיך בשבוע שלאחר מכן. אמרתי לו שאשמח מאד להמשיך לעבוד איתו בשבוע הבא אך אין לדעת באיזה מקום הוא יהיה ונחליט כשנפגש במה נעבוד.
שבוע לאחר מכן, נפגשנו שוב. הילד סיפר על השינויים לטובה בפעילות הספורטיבית שלו בכלל, בתזונה (הילד היה שמנמן וסיפר שהחל לאכול בצורה מסודרת יותר ואוכל בריא) ועוד. כאשר שאלתי אותו מה הוא רוצה שנעשה היום, לא ידע לענות לי. שוחחנו ובין השאר העליתי את נושא האלימות והשליטה ברגשות שציין בשבוע שעבר. לאכזבתי הילד אמר שאינו רוצה לעבוד בנושא זה. כעבור מספר דקות אמר לי שבעצם אין הוא זקוק יותר לאיזון לשליטה ברגשות שלו וסיפר שמספר ימים קודם לכן, אחד הילדים קילל אותו. הילדים מסביב אמרו לו ש"הלך עליו", אך להפתעת כולם, הילד לא הגיב כלל ולא הרגיש צורך להרביץ למקלל. "לא בא לי להרביץ לו", אמר.
בעבודתי רבת השנים בתהליך האיזון בתרגילי מוח אני פוגשת מידי יום מבוגרים וילדים המגלים מחדש כיצד ניתן בעזרת איזון לשפר את התפקוד שלהם בחיי היומיום בקלות ובמהירות. יש דרך אחרת והיא – אני מזמינה אתכם להתנסות ולהיווכח בעצמכם.
